חודש ניסן

צרוף הוויה שמאיר בחודש זה – י.ק.ו.ק. כוח שמאיר בחודש הזה.
כאשר שם השם מופיע כסדרו זה חסד מוחלט. חודש של שמחה וחסדים.
פסוק – "ישמחו השמיים ותגל הארץ".
חיבור של רוח וחומר, גוף ונשמה. זיכוך וקידוש החומר (בראש חודש בתפילת מוסף להגיד את הפסוק).
אות – ה, האות שבראה את העולם, האות הסופית של ספירת המלכות (העולם הזה).
איבר – רגל ימין לפי האר"י גולגולת, ראש.
תכונה – שיחה, דיבור.
מזל – טלה.
שבט – יהודה.

30 יום קודם הפסח מדברים ולומדים על פסח. חודש ניסן הוא חודש מיוחד מאוד. חודש של רחמים גדולים, ראש לחודשים.

ישנן 2 השגחות בעולם הזה:
השגחה טבעית – השגחה של עיגולים. כל אחד מקבל חיות מלמעלה בלי עבודה מעצם זה שהוא חי – קיים.
השגחה ניסית – השגחה של קו. יש עליון ויש תחתון. כל אחד מקבל השגחה לפי מעשיו.
|השגחה שלעתיד לבוא נקראת "מחול לצדיקים".

ניסן – השגחה ניסית  ב נ י ס ן   יש שני נונים.

בחודש תשרי ההשגחה טבעית, נס רגיל הקשור לטבע.

בחודש ניסן – התחלת ההשגחה הניסית בעולם.
לכן זה חודש שנגאלים, שיוצאים מהמייצר (מצריים) השעבוד במצריים הסתיים חצי שנה לפני שבני ישראל נגאלו. מראה שעצם זה שיהודים  יושבים במצריים זו ברכה למצרים אך לא מספיק להפסיק את השעבוד, צריך לצאת ממצריים. אדם משוחרר ובן חורין – אדם שמשוחרר מכבלי החומר,  שאינו משועבד למוסכמות

של חברה, של תאוות, של רצונות מזויפים ומקולקלים. לצאת ממצריים – לצאת ממצב של חושך.

גאולה שלמה היא כשכוחות הגוף משועבדים לנשמה ומשרתים אותה. שהנשמה תאיר בתוך הגוף.

חודש ניסן ראש לחודשים.
כל יום בחודש ניסן ראש חודש. כל השנה יונקת ממנו.
כל מה שצריך לבוא ולצאת אחר כך גלום כפוטנציאל בחודש זה. הראש
מקדים את המעשה. ראש בזמן הכוונה לשורש.
אדם שיודע לחיות נכון את ראש חודש ממתק את הזמן בשורש.
זמן הוא מושג רוחני שמתגשם בעולם הזה. יכול לעלות לשורש של החודש ולהשפיע ולמתק את כל החודש.
ראש חודש – חידוש הארה.

בשנה יכול אדם לגמור את התיקון שלו. יש את כל כוחות הנפש.

12 ימים ראשונים של חודש ניסן משפיעים על 12 החודשים בשנה.
היום ה – 13 כנגד שנה מעוברת.
היום ה – 14 בדיקת חמץ הדלקת אור הנשמה.
היום ה – 15 לידה גאולה ליל סדר.
ניקיון פיזי וניקיון רוחני, ולידה לבד לא מספיקים, צריך לדעת לאיזה כיוון הולכים. (יש אפשרות לטעות במדבר) הכיוון הוא מעמד הר סיני.
בשביעי של פסח – קריעת ים סוף (אומץ. אמונה. לסמוך)
ספירת העומר – (ממוצאי חג ראשון) הכיוון למעמד הר סיני – שבועות.

בימי ניסן צריך להשתדל מאוד שלא לכעוס. כעס – אש. וטוב לא ליפול לגאווה, תדמית (חמץ).
צריך התבוננות. זה זמן מקודש וקובע לכל השנה.

בראש חודש קורים 2 דברים עיקריים – העלמה וגילוי.
הירח הולך ומתכסה עד ה- 30 לחודש ובסוף החודש מתחיל להתגלות.
מהות של החודש ביטול מה שהיה קודם, מתחילה מציאות חדשה. בשביל שיצאו תולדות חדשות צריך העלמה של המציאות הקודמת. כמו זרע באדמה שנרקב לפני הצמיחה, לפני שמתחילה להתפתח צורה חדשה.

כלל בחיים הוא שאי אפשר לעבור לדרגה אחרת, אם לא ביטלנו את הקודמת.

בראש חודש יש סיום של הארה קודמת (הירח) וחידוש הארה וצמיחה חדשה. התחדשות זהו סוד גדול.
חודש ניסן – האפשרות של האדם להתחדשות לכל השנה.

בראש חודש ניסן הוקם המשכן.

משכן הוא דבר שעשוי מחומרים טבעיים – גשמיים: זהב, כסף, חוטים, עור, בדים, עצים. הרמז הוא שלאדם בחייו יש המון חומר, ואם ידע לכוון לעבוד ולזכך את מחשבותיו רצונותיו ומעשיו באכילה ובתאווה בצורה נכונה ומתוקנת, יוכל האדם לבנות משכן (כלי) לשכינה (אור).

בחיבורים נכונים ייחודים וצרופים יש הוראות מדויקות איך אפשר לעשות משכן – כלים, כדי שהשכינה תשרה בתוכו – אורות.
קורבנות הנשיאים – 12 האנשים הרוחניים ביותר בעם ישראל. אחרי שהמשכן הוקם היו מביאים את המנחה. את השפע.
קורבנות הנשיאים אומרים בפה. יש קטע בסידור – בתפילת מוסף שכל נשיא מביא מנחה. מכניס כוח של חסד כוח של רחמים לכל השנה.

מצריים זה אגואיזם, דמיונות, ותענוגות מזויפים ומקולקלים.
אמת היא דבר נצחי. שקר – זמני.

פרעה – פרוע. בלי סדר, אין שום דבר שלא טוב, הכל טוב, הכל מותר, הכל נכון, הכל אפשרי, אין טמא, כל אחד לפי רצונו, כולם שווים, כולם אוהבים את כולם. אין חוקיות. (חשיבה אוניברסלית, ניו-אייג').
איזבל – אי זבל – אין זבל בעולם.
זו קליפת מצריים.
פרעה – הטבע משיג את שם אלוקים שזה הרבה שם הוויה מעל.
כישוף – מכחיש פמליה של מעלה.

משה – יש חוק. יש סדר בעולם. לא הכל מותר – יש טוב ויש רע, יש נכון ולא נכון. לא כולם שווים (יש שוני) – גבר אישה, בעל חיים ואדם, יהודי וגוי.

התורה זו הנהגה של קו – משה הוויה.
הטבע זו הנהגה של עיגולים – פרעה מכיר רק את כוחות הטבע (אלוקים), ובעל יכולת שליטה
בם (יאור). פרעה לא הכיר את כוח השם שמהווה את כל ההוויות ונותן להם חיים.
מלך מלכי המלכים.

עבודה זרה – אדם שנותן כוח לדבר שאיננו המקור.
הקונפליקט בין משה לפרעה היה איזו השגחה יש בעולם.
משה הכיר את השם (הוויה), ופרעה את הטבע – אלוקים.
"לי היאור ואני עשיתיני" (אגו, תדמית).

יש כאלה שנמצאים בתיאוריה הזאת עד היום.
יש דרגות של מודעות, האדם העליון ביותר משיג את שם השם. שם הוויה.
קליפות נפוצות בדור שלנו אלו שטחיות, תירוצים ודמיונות.

אין גבול לאור ולשפע של הבורא. מי שעושה את הגבול זה הנברא, שיוצר חוצצים ולא בונה כלים, כי אין אור (בורא) בלי כלי להכילו (נברא).

אפשר כמעט כל מעשה לקדש, אך כמובן שישנם מעשים ופעולות אסורים. מה אנחנו עושים עם החיים שלנו. מה המטרה. אי אפשר ללכת במדבר בלי נקודת יעד.

דבר שלא נמצא בקדושה הולך ונחלש.
דבר שבקדושה הוא נצחי ומתמשך.
ישנם 50 שערים של קדושה.
ל – 49 מהם אדם יכול להגיע בכוחות עצמו מלמטה למעלה. שער ה– 50 בא מלמעלה, ועושה את השלמות.
אדם עושה מלמטה מה שהוא יכול וכמה שהוא יכול. זה המשכן. העיקר שיהיה עם רצון שלם.
חשוב: כמה יגיעה הוא משקיע.

התחלת השנה זה ניסן – אביב. אב ל- י"ב חודשים.
תשרי הוא החודש השביעי. האותיות מהסוף – ת.ש.ר.
בתשרי עבודה מלמטה למעלה – תשובה.

בניסן העבודה מלמעלה למטה – הכנת כלים. משכן. כשהכול זך לגמרי אז נכנס אור.

ישנם 15 שלבים בהגדה. אדם שעשה את 15 השלבים מאפשרים לו לצאת ממצריים.

(פרוט יגיע עם החומר של פסח).

פסח – פה שח – הגדה – דיבור נקי. פה של חיים.

פרעה – פה רע – פרוע. מוציא לשון הרע, רכילות, דברים בטלים.

דיבור – מילה – מחיה, חיים.

התבוננות וחשבון נפש- בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל.